רשלנות רפואית מומחה בית משפט

ב 12.12.15 דן בית המשפט העליון בנימוקים לפיהם יינתן לתובע פטור מהגשת חוות דעת  רפואית וימונה מומחה מטעם ביהמ"ש.

בתיק זה הגישו המבקשים באמצעות הוריהם תביעת נזיקין נגד בי"ח הדסה ונגד קופ"ח ואחרים בעילה של הולדה בעוולה. התובעים טענו כי ההורים הם בני דודים מדרגה ראשונה, ואף על פי כן לא הופנו ע"י הצוות הרפואי שטיפל באם במהלך הריונה למרפאה בסיכון גבוה, ולא הופנו לייעוץ גנטי ולבדיקות נוספות. נטען כי מאחר שההורים לא הופנו לבדיקות מתאימות נולדו ילדים כשהם סובלים ממחלה תורשתית קשה. התובעים לא צרפו לכתב תביעה חוות דעת רפואית לעניין טענותיהם להתרשלות  קופ"ח ובתי החולים ועתרו כי ביהמ"ש ימנה מומחה בתחום רפואית נשים, מיילדות וגנטיקה.

ביהמ"ש קבע כי הטענות נטענו באופן כללי וללא תימוכין. ראוי לציין ביהמ"ש העליון הכיר בעבר (פס"ד חמים וטעים) בחוסר יכולת כלכלית כנימוק מיוחד המצדיק לפטור מהגשת חוות דעת אך טענה כזו יש לפרט ולבסס על נתונים אודות השתכרות, רכוש, דפי חשבון וכן להראות כי לא ניתן לפנות ולקבל עזרה מבני משפחה.

נימוק נוסף שהוכר בפסיקה הוא סירוב  של מומחים בתחום הספציפי לכתוב חוות דעת. במקרה כזה מן הראוי להציג את הפניות למומחים ולצרף את תשובות המומחים ונימוקי התנגדותם. במקרה שתובע מוכיח כי לא הצליח לגייס מומחה שיכתוב חוות דעת בעניינו חרף  ניסיונות רבים יש סיכוי כי ביהמ"ש יפטור אותו מהגשת חוות דעת וימנה מומחה מטעמו.