מוות לאחר תשניק בלידה - עו״ד שלומית ברק

מוות לאחר תשניק בלידה

תשניק סב לידתי

כאשר מוכח כי העובר היה במצוקה והיה עיכוב בחילוצו נזקיו לרוב קשים ביותר.לעתים הסיפור מסתיים במות העובר.במקרה כזה יש חשיבות לשאלה האם נולד בחיים ונפטר זמן קצר לאחר הלידה או שהמוות התרחש עובר ללידה לעניין גובה הפיצוי.

  1. בפס"ד ת.א (חיפה) 115/91(פורסם בנבו). כב' הש' ברלינר סוקר את הפסיקה המתייחסת לרשלנות בלידה ומציין:"נראה, אפוא, כי ההכרעה בדרך קיומה או אי קיומה של רשלנות רפואית במקרים בהם סטה מהלך הלידה ממסלולו המתוכנן,בפרט כאשר אין אפשרות להצביע על הגורם המדויק לנזק,תתבסס במידה רבה על יכולתו או אי יכולתו של הצד הטוען לאי קיומה של רשלנות כאמור,לשכנע , מכוח מאזן ההסתברות, שלא הייתה רשלנות אשר יחוב עליה". בית המשפט מטיל במקרה דומה את נטל ההוכחה על הנתבעת וקובע שהיא לא עמדה בו ומחייב את בית החולים לפצות את היילוד שנותר נכה עקב אי חילוצו בזמן,במלוא נזקיו ונזקי הוריו.
  1. בע"א (באר שבע) 16589-05-13 (פורסם בנבו) אשר ניתן ב22.10.14 קבע בית המשפט המחוזי כי רק במקרה של הפסקת פעילות הלב והנשימה באופן טוטאלי ובלתי הפיך יחשב העובר למת. בית המשפט קיבל את הערעור,ביחס לתינוק שנולד עם דופק איטי, והחזיר את התיק לבית משפט קמא לקביעת גובה הנזק וכך אומר בית המשפט: " שאלת נטל ההוכחה הראשוני לעניין חיותו או העדר חיותו של יילוד,הינה שאלה מעניינת ומאתגרת,ואילו נדרשנו להכריע בה,אפשר שהיה מקום להכיר בקיומה של חזקה או הנחת עבודה,המבוססת על נסיון חיים,לפיה יילוד אשה , שנולד בתם הריון תקין ושגרתי, נולד חי, ועל הטוען אחרת, הנטל להוכיח כי לא כך הדבר."

 

בתביעה הנמצאת בטיפולי אני טוענת כי כל עוד היה דופק אפילו חלש מלמד שהיתה פעילות לבבית.

  1. בת.א (י-ם)3161/01 חלמסקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) פסק בית המשפט המחוזי בירושלים, מפי כב' הש' דרורי להורים של תינוקת שסבלה מנזקי תשניק ונפטרה ימים ספורים לאחר לידתה,בגין נזק לא ממוני לעזבון המנוחה סך525,000 ₪,וסך 483,258 ₪ בגין השנים האבודות ובנוסף פסק לאם,פיצוי בגין כאב וסבל בסך 200,000 ₪,בשנת 2006.בית המשפט רואה באם נפגעת עיקרית ולא נפגעת משנית,ומתייחס ללידה המיוסרת אותה עברה האם.
  2. בתביעה בה אני מטפלת יוגש במידת הצורך תצהיר של האם המתאר את מהלך הלידה המסוייט שעברה על פני 17 שעות סבלה מצירים קשים,וכשהתלוננה שכואב לה "זכתה" ליחס מזלזל, ומחפיר, בנוכחות בעלה, כאילו שאין לה כל זכות להתלונן.
  3. ראוי להזכיר את פסה"ד של בית המשפט העליון בעניין לבנה לוי,ע"א 754/05 759/05 שבהם נדונה שאלת מעמדם של הורים שאיבדו את הילוד במהלך הלידה,לאחר שנקבעה אחריות בית החולים. בית המשפט קבע כי לאם עומדת תביעה,שהיא מצויה על קו הגבול שבין נפגע עיקרי לנפגע משני, וכי במקרה של אובדן פרי בטן, יש מקום להגמיש את התנאי הרביעי של הלכת אלסוחה. בית המשפט העליון אשר את סכום הפיצוי שנפסק לאם בסך 300,000 ₪,והוסיף ופסק לאב,אותו הגדיר כנפגע משני סך 250,000 ₪, כל זאת בשנת 2006. בית המשפט קבע כי מבחינת עצם החבות אין להבדיל בין אב לאם. בעמ' 23 לפסק הדין ס' 27 אומר בית המשפט הנכבד:"העובדה כי העובר לא הספיק לרכוש אישיות משפטית משל עצמו,אין בה כשלעצמה כדי לאיין את הפגיעה בו(הכוונה לאב ש.ב) ומכל מקום את אופן השתלשלות הנזק שתחילתה בפגיעה בעובר והמשכה בפגיעה בעובר.מן הבחינה הזו קשה ליצור הבחנה הגיונית בין מקרה שבו נפטר העובר זמן קצר לאחר לידתו,לבין מקרה שבו נולד ללא רוח חיים"

בשני המקרים איפוא האב בר פיצוי.

  1. לסיכום:בע"א,398/99, קופת חולים ואח' נ' דיין,(פורסם בנבו) מאשר בית המשפט העליון פיצוי בסך 600,000 ₪(כולל ריבית מאמצע התקופה) בשנת 1999,לכל אחד מההורים, ומותיר על כנו פס"ד שחייב הנתבעים,שגרמו בטעות להפלה מיותרת של עובר,עקב טעות בפענוח ממצאי מי השפיר. הסכום כולל הרבית שנפסק להורים 1,200,000 ₪ בגין נזק לא ממוני.בית המשפט העליון מפי כב' הש' אור, אומר :"איננו סבורים כי הפיצויים שנפסקו למשיבים…חורגים מהסביר.."