היריון בסיכון- סוכרת. חובה מוגברת של הרופא - עו״ד שלומית ברק

היריון בסיכון- סוכרת. חובה מוגברת של הרופא

הריון בסיכון חובה מוגברת על רופא המעקב

  1. בית המשפט קבע לא פעם כי הריון בסיכון מעלה את חובת הזהירות.ראוי להפנות בעניין זה לפס"ד מאלף של כב' השופט אריאל בפרשת סלמן (פס"ד אורן סלמן נ' קופת חולים כללית) אשר קבע כי במקרים של היריון ולידה בסיכון גבוה:" גוברת חובת הזהירות הנדרשת כל שעולה רמת הסיכון הנשקפת ליולדת ולעובר עד כי ניתן להגדירה כחובה מוגברת"
  2. הפועל היוצא של האמור הוא כי ההכרעה במקרים בהם הוכח דבר קיומן של  נסיבות המצביעות על הסתברות של רשלנות, יוצאת מן ההנחה ההפוכה, לפיה אכן נגרם נזק כתוצאה מרשלנות רפואית.
  3. ההכרעה בדבר קיומה או אי קיומה של רשלנות רפואית במקרים בהם סטה מהלך הלידה  ממסלולו המתוכנן, בפרט כאשר אין אפשרות להצביע על הגורם המדויק לנזק, תתבסס במידה רבה על יכולתו או אי יכולתו של מי שטוען שלא הייתה רשלנות, כלומר למוסד הרפואי  לשכנע שאכן לא התרשל.
  4. בפסק הדין נשוא מאמר זה(ו.ש. קטין נ' דר' יעקב אטד) מדובר היה בהריון בסיכון גבוה בגלל הסוכרת ממנה סבלה האם. במהלך ההיריון היא אף אושפזה בגלל עליה בלחץ דם וחשש לרעלת הריון.
  5. בהיות האם בשבוע 34 להיריון היא הגיעה לביקורת לבית החולים וחוברה למוניטור. ביום המחרת שוב חוברה למוניטור והבדיקה הראתה ירידה בקצב הדופק, היו חסרות האצות, והייתה האטה מאוחרת. למרות תרשים המוניטור הבלתי תקין אשר רמז על אפשרות של חוסר אספקת חמצן עוברי, הצוות לא התייחס לממצאים אלה.
  6. תרשים המוניטור מס' שעות לאחר מכן כבר היה פתולוגי בהיותו חסר האצות, הישנות קצרה של פעימות והאטות. חרף ממצאים אלה שאף החריפו לא בוצע חילוץ העובר וזה נעשה רק מס' שעות לאחר מכן.
  7. העובר חולץ במצב של מוות קליני. אפגר העובר בלידתו  היה 0. לאחר מאמצי החייאה העובר התאושש אך נותר עם נכות קשה ביותר.
  8. חשוב להוסיף גם כי נבדקה הטענה לעניין סוכרת נעורים ממנה סובלת האם לבין שיתוק המוחין ממנו סובל הקטין.לאחר סקירת הספרות הרפואית בנושא זה נמצא כי כאשר סוכרת אינה מאוזנת אצל האם ההרה יכולה להיות שכיחות יותר של מומים מולדים אצל העובר אולם שיתוק מוחין איננו מום מולד והספרות איננה קושרת בינו לבין סכרת הריונית.
  9. בית המשפט חייב את הנתבעים לשאת בנזקי הקטין והוריו  בסכום של כ-6 מליון שקלים.