אחור בגילוי גידול במוח - רשלנות רפואית באבחון - עו״ד שלומית ברק

אחור בגילוי גידול במוח – רשלנות רפואית באבחון

כאשר אדם נמצא בקבוצת סיכון לחלות במחלה מסוימת והמידע מצוי בידי הגורם הרפואי המטפל חובה על הגורם הרפואי ליידע ולהתריע על הסיכון וכן להפנות לבדיקות שיש בהן כדי לאבחן מבעוד מועד את המחלה.

בתביעה שהתבררה לאחרונה בבית משפט המחוזי בירושלים טענה התובעת, כי קופת חולים  התרשלה שעה שלא פעלה בכדי ליידע אותה, כי היא נמצאת בקבוצת סיכון מיוחדת לפיתוח גידולי מוח וכי קופת החולים לא דאגה לבצע מעקב רפואי ו/או בדיקות רפואיות רלוונטיות למטופלים שקיבלו בעבר טיפול בהקרנות למחלת הגזזת. לטענתה, כתוצאה מכך גדל הגידול לממדים אשר הצריכו ניתוח מוח סבוך ובעקבותיו נגרמו נזקיה.

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר למועד בו החל מרוץ ההתיישנות. קופת חולים טענה, כי ביום 15.11.05, לכל המאוחר, ידעה התובעת על קיומו של הגידול בראשה ואז החל מרוץ ההתיישנות. מנגד טוענת התובעת כי הנזק נגרם לה רק ביום 16.5.06 במועד בו נאלצה לעבור ניתוח מוח.

התובעת טוענת, כי הנזק אשר נגרם לה בעקבות הניתוח אשר נאלצה לעבור נגרם בשל רשלנות קופת חולים אשר לא פעלה על מנת ליידע אותה שהיא נמצאת בקבוצת סיכון ורשלנות קופת חולים שלא ערכה לה את הבדיקות הדרושות בהתאם לנסיבותיה האישיות. לטענתה, בשל האמור, היא לא ערכה בדיקות אשר היה בידן לאתר את הגידול בשלב מוקדם יותר כך שנזקיה היו נמנעים או שהיו קטנים יותר. הנזק בגינו הוגשה התביעה אינו עצם קיומו של גידול ממאיר בעקבות טיפולי הגזזת אלא הנזק אשר נגרם למשיבה, לטענתה, בשל גילויו המאוחר של הגידול בעקבות רשלנותן הנטענת של המבקשת וקופת החולים. הנזק הנתבע על ידי המשיבה הוא הנזק אשר היה נמנע ככל שהגידול היה מאובחן בשלב מוקדם יותר אלמלא ההתרשלות הנטענת של הנתבעות.

 

בעניין זה  ניתן פסק דין בע"א (ים) 6347/05 ראובן סימה נ' מדינת ישראל משרד הבריאות השאלה אשר נדונה בפסק הדין האמור הייתה, האם מאז שנות ה- 80 ואילך חלה על המדינה חובת יידוע והתרעה כלפי ציבור המוקרנים בדבר היותם משתייכים לקבוצת סיכון גבוה לחלות, בין השאר, בגידולים מהסוג בו חלתה המערערת, גידול מסוג מנינגיומה. בפסק הדין נקבע, כי משנודע למדינה קיומו של קשר סטטיסטי בין ההקרנות שביצעה לבין הופעתם של גידולים, ברמת וודאות גבוהה כזו שהתקיימה החל משנות ה-80, חלה עליה החובה ליידע את האנשים שהוקרנו על ידה בדבר היותם בקבוצת סיכון גבוה לתחלואה בגידולים. עוד נקבע, כי כאשר התברר באופן וודאי קיומו של קשר בין ההקרנות לתחלואה בגידולים הרי שהמשיבה יכולה הייתה  לצפות שאי יידוע אוכלוסיית המוקרנים באשר לקשר האמור עלול לגרום לאוכלוסיה זו לנזק בכך שתישלל ממנה האפשרות לבצע בדיקות לשם אבחון מוקדם של המחלות.

מקרים נוספים של רשלנות רפואית אבחון שגוי